ספר סקיצות

כמה מחשבות על ספר הסקיצות שתמיד איתי

ספר הסקיצות מקפל לדפיו את אוסף השרבוטים, המחשבות, הרעיונות, הבדיחות-הפנימיות ורגעי ההתפעלות שלי מהעולם. ספר הסקיצות הוא חבר, "עין קשבת" שעוזרת לי להתבונן. מעין תיבה סודית המכילה רגעי חיים ומחשבות. הספר שומר לי עליהם, כדי שאוכל לדפדף ולהתבונן בהם שוב ושוב.

החבר הזה, יודע שהדברים ברי חלוף ומשתנים בכל עת. הסקיצה, המחשבה, השרבוט והקו המהוסס אינם מושלמים ולא שלמים, אלא בתהליך תמידי. הרישום לעולם אינו גמור. הוא  אפילו פגום. ספר הסקיצות מחזיק בשבילי את הדברים הפתוחים, הבלתי-מתוכננים, הסדוקים. מתוכו אני יכולה להבין את החבוי, ולהצמיח מהנסתר יצירה.

אולי.

פעמים רבות סקיצה שמתחילה בספר מתפתחת ומקבלת נוכחות בעשייה מחוץ לו.  

2015 סקיצות של מאובנים ימיים. מכאן התחיל פרויקט " המרק הקדום" בתחריט

ספר סקיצות, כמו כל ספר, יש לו כריכה, התחלה, התפתחות, אמצע וסוף. רק שהוא מגיע אליך ריק. אתה ה"סופר". הדפדוף מכיל את מהלך הזמן, יש השתנות מדף אל דף. קצב המילוי של הספר בסקיצות (ולעיתים גם במילים) מעיד על הזרימה ועל "התפתחות העלילה". יש בו גם התייחסות פנימית, בין הרישומים, לעצמו. כמו כל מיני ספרים שיש בעולם, אולי גם לספר הסקיצות שלי יש ז'אנר? הספר מכיל התבוננות, עיצובים אפשריים, קפיצה מתוכן לתוכן, חיפוש אחר צורה נכונה, ועוד הרהורים. זוהי סוגה ללא התחייבות לסוגה. הסגנון יכול להשתנות בתוך הספר.

פעם אחת התחלתי ספר סקיצות חדש ותכננתי שהוא יהיה הכי יפה שיש ואפילו אשלח אותו לתחרות ספרי סקיצות (כן, יש כאלו תחרויות). במחשבה שניה ויתרתי על הרעיון. עבורי זהו מרחב אישי, לניסיונות וכישלונות, מלא במצבי רוח וניסיונות "לא יפים". הדפדוף בספר משמש בעיקר אותי. רק אני רואה את ההתפתחות וההשתנות והקשר בין תחילתו לסופו.

2018 סקיצות לנובלה גרפית "פראית אדמה"

לפעמים אני חושבת שאני בתקופת מעבר. הסתבר לי שזו לא תקופה. זאת פשוט עוד תקופה. כך למדתי מספרי הסקיצות שנערמו אצלי מפרקי זמן רבים: יש לי ספרי סקיצות מהלימודים, מתקופת החיפוש,  הטיול באסיה, התקופה בטורקיז, עונת הפיגועים, והשנה ההיא ששהיתי בעיר אחרת. התקופה העצובה, השנה עם הרעיונות, התקופה המדויקת  ומהזמן האחרון.

אין כמוני להצטער על שלושה ספרים שאבדו.

אין כמוני להצטער על תקופות משמעותיות בחיי שלא  נעזרתי בחבר המופלא הזה.

לפעמים התקופה חלפה לה וגם זמן איכות עם ספר הסקיצות הזה חלף, ונשארו בו דפים ריקים והם לא מתאימים לעונה הבאה. לעיתים הדפים בספר נגמרים והספר הבא עוד לא נרכש, ורק נוספים בספר המלא עוד נספחים, ודפים מתעופפים ומצטופפים פתקים. דחיסות.

2009 ספר סקיצות קטן שהיה איתי בטיול בדרום מזרח אסיה

לא פשוט להתחיל ספר חדש. דפים חלקים, כרוכים ביחד. מחכים להתמלא.

דפים מקודשים. לבנים. ריקים. כל כך יפים. החשש הראשון שלי הוא לקלקל את יופיו של הדף הריק. נשימה עמוקה, ואפשר להתגבר על זה. כבר הגעתי לידי פתיחת הספר וחילצתי עפרון מהיכנשהו. הדף נפתח והגיע לידי מימוש. אני מכבדת את רצונו. הרישום יכול להתחיל. עוד חששות צריכים לנשור. אז מה אם לא יצא יפה? זאת רק סקיצה. זה לעיני בלבד. אוכל לעבוד בקו חלש ולחזק רק את הקווים הטובים. ותכף יהיו קווים טובים. הקווים הטובים נמצאים כבר ביד ועוברים לעיפרון. הקסם נמצא במגע העיפרון עם הנייר. זהו. יצאנו לדרך.

2017, "שיטוט ושירבוט" ביער הר אדר

2017, "שיטוט ושירבוט" ביער הר אדר

ספר סקיצות קטן נכנס לתיק, מאפשר ניידות ומתמלא מהר.

ספר סקיצות גדול מעיד על התכוונות אמיתית להתחייב למלאו ולמצוא תנאי ריכוז מיטביים.

ספר סקיצות עם נייר איכותי מעמיד אותי במבוכה. הנייר מחייב, וקשה להניח עליו היסוסים. כמו נעלים חגיגיות.

ספר סקיצות מנייר עיתון ממוחזר ורועש לא מקבל את העיפרון שלי ומשתלט לי על העדינויות.

ועדיין חשוב להתארגן על ספר סקיצות כלשהו. כל פעם אחר. ולהרגיש אתו כמו בנעלי בית.

2016 רישומים בפנקס נייר ממוחזר, קירגיסטאן

למה ספר סקיצות ולא לרשום בנייד/ טאבלט?

כן, יש לי אפשרות נפלאה לרשום בנייד. יש לי עט קטן ודקיק, ומסך. יצא לי למלא אותו בדמויות, בזמני המתנה ארוכים במרחב הציבורי, לפני ימי הקורונה. המתנתי בתור למשהו, העברתי 'חורים' ביום בעיר הגדולה באיזה בית קפה, בהיתי באנשים ו…רשמתי אותם. נפלא. זה כלי לא רע. ואפילו מצוין להתבוננות "מוסווית". הרי אני נראית תקועה במסך רוב הזמן, בדיוק כמו כל הממתינים מסביב. אבל מגע העיפרון בנייר חסר לי. במסך אין את רחש הציור בעיפרון, והקו המצטייר מאחר בכמה מאיות השנייה אחרי התנועה שלי. ובנוסף – הפורמט של הטלפון קטן מידי, עם פרופורציות ממש לא נוחות. למרות כל זאת משתפת אתכם בכמה רישומי דמויות שעזרו לי מאוד להפוך זמן המתנה לזמן איכות של רישום מהתבוננות:

 Note8 2019 רישומים בנייד

2019 ספר סקיצות ריבועי, יפן

בחרתי דפים מספרי הסקיצות של השנים האחרונות. אלו תקופות של רישום מהתבוננות ומהדמיון במחוזות שונים שיצא לי להתהלך בהם. זמנים של חיפושים ויזואליים אישיים ורעיונות שיהפכו לאיור/תחריט/אנימציה/סיפור ועוד. השרבוטים המוצגים כאן הם רק קמצוץ מתוך ספרי הסקיצות. מה עוד מסתתר בין הדפים? לא מגלה. זה סוד.

מוזמנים לשתף את הפוסט:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
דילוג לתוכן