מסקיצה לאיור
תהליכי עבודה והרהורים בתהליך של איור מוזמן
כל איור מתחיל מדף ריק.
למעשה האיור מתחיל עוד קודם.
מה קורה לפני שהסקיצה בכלל מתהווה?
המון. שעות חלימה, מלחמות עולם, עלייתה ונפילתה של ממלכה, שיטוט אבוד במדיה, שיחות נפש, טקסי הכנת 'קפה ומאפה' לכוונון הריכוז, בהייה רבה. בסוף אין מנוס מלתת לעפרון להגיד את דברו.
אחיזת העיפרון לקראת סקיצה זה רגע מיוחד.
אני בוחרת, במודע או שלא, כיוון, ומזיזה את העיפרון מעל הנייר, באוויר. אפילו פעמיים, לפני שהעיפרון נוחת ונוגע. הסקיצה מתחילה את דרכה בעולם. מחשבות עולות על הדף, בסקיצה.
סקיצה היא רק סקיצה. אין בה החלטיות והיא אינה חד משמעית. היא תמיד פתוחה. גמישה.
סקיצה מקבלת בקלילות כל תפנית, עדכון ושינוי. רוב הסקיצות נזנחות, נזרקות או עוברות לשלב הבא בדף אחר.
אני מאוד אוהבת את שלב הסקיצה. הכול פתוח, הקווים מחפשים לאן הם שייכים. קווים שיש להם כמה שכבות מתעבים ומוצאים את נוכחותם הדומיננטית. הסקיצה היא סודית. היא שלי. לרוב אינני מראה אותה לאיש עד לפיתוח הסקיצה כשאני כבר מבינה ורואה לאן היא תתפתח.
סקיצה שהגיעה לשלב יותר מפותח, מתחילה דיון. משלב זה ועד לדימוי הסופי יש כמה שלבים. אין דרך אחת לתהליך. וטוב שכך. התהליך לא מנוסח. כל פעם המעבר מתרחש אחרת
סקיצה לשלט עבור שונית האלמוגים, בשמורת האלמוגים באילת. השלט הוזמן על ידי רשות הטבע והגנים
הסקיצה הראשונית היא תנועה, קומפוזיציה. היא כמעט חסרת פרטים. אם היא מאפשרת התפתחות – היא מקבלת פירוט. ובמקרה הזה – פירוט של קבוצות הדגים, אפיון של סוג האלמוגים, ואפילו צבעוניות קלה.
סקיצה צבעונית מפורטת לשלט על שונית האלמוגים
מכאן אפשר לעבור לביצוע. כמובן אחרי אישור של המזמין ודיוק. לדוגמא כאן הדיוק נוגע באיזה דגים וקבוצות דגים כדאי שיהיו בשונית.
אני מתבוננת על צילומים של קבוצות דגים וסוגי הדגים שניסחו לי מזמיני השלט. לומדת כל מה ניתן מתמונות ומידע על שוניות וספציפית על השונית באילת. למידה על התוכן הנדרש הכרחית וכל המרבה הרי זה משובח.
המעבר לצבע עדיין אינו ברור לי. אני עובדת על האיור בשחור לבן. מנסחת קווים. תנועה, אפיון דגים.
אני מעבירה את האיור למצב של קווים נקיים. לפעמים עובדת ממש כשהסקיצה בשכבה מתחת.
עבודת קו בשכבה על גבי הסקיצה
עכשיו אפשר להוריד את הסקיצה. זהו. היא סיימה את תפקידה.
האיור מבוצע בקו.
אחר-כך יגיע השלב של טונים אפורים – בחירת עוצמות הגוונים. ולבסוף – מעבירה לצבע.
בשלב הזה מאוד בא לי כבר להרגיש את הצבעוניות. אבל אני מתאפקת. לפחות נניח שם כתם צבע של ים ברקע.
אני צובעת את השונית בטונים וגוונים של שחור ולבן. בעיקר להרגיש איפה מואר, איפה חשוך. את הדגים כבר מבצעת בצבע
החלטות של אור וצל
המעבר לצבע קורה גם למשטחי הצבע וגם לקווים
האיור מבוצע בקו צבעוני
מוסיפה צללים והחזרי אור. לשם כך מחליטה על מקור האור. במקרה הזה מלמעלה וטיפה מימין.
איור לשלט שונית האלמוגים, בשמורת האלמוגים באילת. השלט הוזמן על ידי רשות הטבע והגנים
האיור ממשיך את דרכו לעולם הדפוס. השלט עובר עימוד ועיצוב גראפי לטקסט מידע בשלוש שפות.
אני צובעת כך שהציור טיפה יותר רווי בפיגמנט, כי בהדפסה זה לא נראה כמו על צג המחשב. הפיגמנטים החומריים אטומים ולא זוהרים. הם עשויים חומר ולא "אור", ולכן ההדפסה לרוב יותר "אטומה" וחשוכה.
מניסיון. אבל, כמובן, הלכתי למפעל בשביל לראות טסט של השילוט ולאשר את הצבעים
השלט שראיתם עד כה נמצא בצד ימין של התמונה. השילוט מותקן כרגע בשמורת האלמוגים באילת. כל הזכויות שמורות לרשות הטבע והגנים.
ורד אליעזרי גנשרוא
מוזמנים לשתף את הפוסט: