ספרוני אנימציה

Flip-Books

ורד אליעזרי גנשרוא

ספרוני אנימציה (פליפ בוק) היו אחת הדרכים הראשונות לייצר אנימציה. הספרונים התפתחו כצעצוע משעשע במסגרת המשחקים שערכו מאיירים וציירי קומיקס בתקופת טרום הקולנוע. צעצועים נוספים מאותה תקופה המשתעשעים עם עקרון התמדת הראייה כללו סיבוב המייצר מחזוריות תנועה, כגון פרקסינוסקופ וזאוטרופ. ספרוני האנימציה התפתחו באופן טבעי מספרים, שהיו אובייקט מאוד נגיש ונוכח כבר מימי התחלת הדפוס. היו גם מכשירים שדפדפו בין דימויים באופן מכאני ושאבו את הרעיון של דפדוף בספר לצורך יצירת התנועה.
יש הנאה רבה בציור על פינת ספר הלימוד ביסודי. אם מציירים על פינת הדף כדור קופץ ומדפדפים במהירות, הציור נראה כמתעורר לחיים. חבל שילדים כיום לומדים בדיגיטל, ומעטים מתנסים בחוויית "השחתת" ספרי הלימוד באופן כזה. 

נתקלתי בספרון אנימציה באחת מחנויות המוזיאון בניו-יורק לפני כשלושים וחמש שנים. בספרון הודפסו דימויים מספרו של מייברידג'4, ואני חשבתי שזה הצירוף המושלם בין חוויה של חומר, תרבות ואנימציה. חומר, דהיינו – מוצר, ספר, ניתן לקחת אותו ביד ולדפדף ולחוות את חווית הספר המופלאה בשתי שניות!
הספרון, בגודל פנקס (בסביבות 6 ס"מ על 10 ס"מ) הוא די עבה, ובעל כריכה רכה. 
באמתחתי די הרבה ספרונים שהדפסתי לאורך השנים. 
כאן אדפדף בכמה ספרונים שעשיתי, ובסוף העמוד תוכלו למצוא את התובנות והעצות שלי, כדי לעשות ספרון כזה באופן מוצלח.

הסדרה הראשונה שעשיתי הייתה עבור חברת צעצועים לילדים. הםאשר הזמינו ממני את הציורים, והפיקו את הספרונים. הדפסנו חמישה ספרונים שונים בצבע. כל ספרון הכיל כעשרים וחמישה דפים עבים יחסית ונוחים לדפדוף. בחרנו לעסוק בדמויות "מגניבות" עבור ילדים, שמייצרות אקשן בדפדוף.
אחד תופף עד שמפלצת יצאה לו מהתוף, אחר נסע על הסקייט-בורד שלו והתעופף,  דמות גיטריסט ששובר את הגיטרה בסוף ההופעה, יצור שהקשיב באוזניות למוזיקה פסיכודאלית, ואחד שצייר גרפיטי בספריי-צבע על גבי ה-"מסך" עד שכיסה את כל הפריים:

Skate-Board | סקייט-בורד

גיטרה | Guitar

Headphone |  אזניות

גרפיטי | Grafitti

הסדרה השנייה שעשיתי נבעה מתוך הרצון שלי להפיק פליפ-בוקים (ספרוני אנימציה) לקהל בוגר (התוכן מתאים גם לילדים). בסדרה זו הדפסתי אלף עותקים מכל ספרון, אך למרבה הצער לא תכננתי כראוי את סידור הדפים זה על גבי זה, ונאלצתי למיין את כל התמונות (כמויות!) באופן ידני. טעות של מתחילים. חברי מאותה תקופה בוודאי זוכרים "מסיבות מיון דפים" בהן הזמנתי אותם לעזור לי במשימה הנצחית. המשימה אכן לקחה יותר משנה עד שהתמיינו כל הדפים והצלחתי להגיע אל כורך שיקבל את הפרויקט ההזוי שלי. 

בסדרה זו הציורים הם בשחור לבן, הדפים דקים וגמישים, והכריכה רכה. 

ניסיתי לתאר מצבי קיצון הנובעים מהחיים האורבניים בשתי שניות: הצפיפות בשוק; חיפוש חניה נצחי ומתסכל; איך נראה חדר של מישהו אחרי שהתמסטל, ומה רואים העוברים ושבים כאשר מישהו קופץ מהגג

 שוק הפשפשים | Flea Market 

אין חניה | No Parking

בית ה"אסיד" | Acid House

נפילה חופשית | Free Fall

זוג ספרונים מתוקים הכנתי עבור תערוכה שערכה תמרה ריקמן, האומנית המופלאה שאיירה את "מיץ-פטל", והקימה תערוכת מחאה בנושא. בספרונים עסקתי בדמויות האריה והארנב, ושתיית מיץ הפטל:

מיץ פטל- ג'ירפה | Raspberry juice – Giraffe

מיץ פטל – ארנב ואריה | Raspberry juice – Rabbit and Lion

זוג ספרונים העוסקים בחיפוש האחד/האחת:

 האחד / האחת | The One

דיפדוף בדיפדוף | Flipbook Flipbook

 

הנה רשימת התובנות שלי להכנת ספרון אנימציה ראוי:

מספר הדפים בספרון – ככל שהספר עבה יותר, יהיה יותר קל לדפדף בו. מספר הדפים תלוי באורך העלילה ובעובי הדפים. ספר בעובי סנטימטר עד שניים זה מעולה.

עובי הנייר – עדיף לעבוד עם נייר גמיש, לא דק מידי אך בהחלט לא עבה מידי. 120-180 גרם זה טוב.

תכנון העלילה – כדאי לחשוב על אירוע דרמטי שממלא את כל הפריים, כדוגמת פיצוץ, תנועת מצלמה כמו זום, מים שעולים על גדותיהם, וכו'… אבל גם דברים עדינים יותר יעבדו.

מהירות הדפדוף – כשמתכננים אנימציה לפליפ בוק יתכן שהאטות והאצות לא יעבדו. ובכלל קצב ניגון האנימציה אינו תלוי בכם אלא ביד המדפדפת. הכי קשה לדפדף בקצוות של הספר. בהתחלה ובסוף. אז אלו המקומות שאתם מתכננים תנועה איטית ומינורית. כלומר, האקשן כדאי שיהיה בנוי כך: שליש ראשון –  התפתחות איטית; שליש אמצע-הספר – מירב האקשן; ובשליש האחרון – האטה לקראת סיום.

חיתוך הספר – החיתוך בקצה שבו מדפדפים חייב להיות חד ומדויק. אם איזה דף בולט או שקוע משפת הספר – הדפדוף יתקע לרגע או ידלג על הדף הזה. חבל.

מיקום הציור בספרון – ההתרחשות צריכה להיות קרובה לשפת כל עמוד בספר כדי שיראו אותה. הצד של הכריכה הוא הצד שהמדפדף (הצופה) מחזיק בו את הספר, ולכן בצד הזה הדפים לא נראים לעומקם.

כיוון הדפדוף – כדאי לכוון את המדפדף בספר לכיוון הדפדוף. קדימה אחורה? מהסוף להתחלה? כמו אנגלית? כמו עברית? אם לא כיוונתם, אז ימנים ושמאליים ידפדפו איך שנח להם. אולי זה לא משנה? פעם ראיתי ספרון שבו מתוארת לידה, ארנבת יולדת ארנבון. מי שמדפדף הפוך מחזיר את הרך הנולד לרחם…



מוזמנים לשתף את הפוסט:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
דילוג לתוכן